האיים המלדיביים – שם נרדף ליוקרתיות, בונגלוס מעל המים, ונופש חלומי. אבל מה אם הייתי אומר לך שאתה יכול לחוות את גן העדן הטרופי הזה בלי לשבור את הכיס? הצטרפו אליי למסע בין שלושה אטולים ועשרה איים במלדיביים במשך שלושה וחצי שבועות בלתי נשכחים.
אמנם לא התעמקנו בעולם הצלילה, אבל השנורקלינג לבדו פקח את עינינו לאוצר של יופי תת-מימי. זה מקום שבו הייתי עדה למראות משוגעים ושקעתי בתרבות התוססת של העם המלדיבי.
הפוסט הזה עשוי להתארך מעט, אז אל תהסס לגלול עד שתזהה אי שמעורר את העניין שלך – לכל אחד יש את הקסם והפיתוי הייחודיים שלו.
עכשיו, הנה הפאנץ׳: כל ההרפתקה שלנו, כולל הטיסה מסרי לנקה, עלתה לנו רק 2700 ש”ח. כן, שמעתם נכון! אז אם אתה תרמילאי בכיוון מזרח שמחפש דרך משתלמת לבלות חודש במלדיביים, המשך לקרוא. זו חוויה שלא תרצה לפספס!
טיפים כלליים להרפתקאות האיים המלדיביים שלך
יציאה למסע בתקציב נמוך דרך המלדיביים יכולה להיות חוויה מתגמלת, והנה כמה טיפים חשובים להפיק את המרב מהטיול שלך:
1. בית הארחה (הוסטל): לאורך כל הטיול שלנו, הזמנו מראש רק בית הארחה אחד דרך אתר אגודה, וזה היה בלילה שנחתנו כשמצאנו עסקה פנטסטית ב-20 דולר בלבד. מעבר לכך, אימצנו אסטרטגיה אחרת. היינו פותחים את מפת האי שלנו, רושמים את שמות בתי ההארחה, בודקים חוות דעת, ומבקרים אותם באופן אישי כדי לנהל משא ומתן על מחירים פנים אל פנים. גישה מעשית זו הובילה לעתים קרובות להורדת מחירים משמעותית. בדרך כלל היה לנו אדם אחד שישאר עם התיקים שלנו בעוד השניים האחרים מחפשים מקומות לינה. אנו ממליצים בחום על שיטה זו, שכן מניסיוננו, משא ומתן בטלפון לא הניב הנחות משמעותיות.
2. מטבע: שלם תמיד במטבע מקומי. הימנעו משימוש בדולרים, שכן מפעלים נוטים לעגל את המחירים לטובתם כאשר הם עוסקים במטבע חוץ. גם כשאוכלים בחוץ, בקשת תפריט ברופיה ולא בדולרים יכולה לחסוך לך כסף, מכיוון שהיא מונעת את “מחיר התיירות” המנופח.
3. מעבורות ממשלתיות: אם הזמן אינו מגביל ואתה מרגיש בנוח עם נסיעות ארוכות יותר, מעבורות ממשלתיות מציעות הנחות משמעותיות לטיול באיים. בדוק באתר Atoll Transfer לוחות זמנים של המעבורות, ומומלץ להתקשר מראש כדי לוודא שהמעבורת אכן מתוכננת להגיע לאי שבחרת.
4. מטבח: רוצה ליהנות יותר מסתם חטיפים משומרים במהלך שהותך? ניתן לשאול בתי הארחה אם אתה יכול להשתמש במתקני המטבח שלהם. פעמים רבות, הם אפשרו לנו להשתמש במטבחים שלהם בחינם, בעוד שחלקם עשויים לגבות תשלום סמלי, בדרך כלל בסביבות 5 דולר. אפשרות זו מאפשרת לך לפנק את עצמך בארוחות ביתיות טעימות.
5. התחברו למקומיים: המקומיים המלדיביים הם אנשים מרתקים וידידותיים. אם אתה מעוניין ללמוד על התרבות ואורח החיים שלהם, אל תהסס לפתוח שיחות. שיתוף פעולה עם המקומיים יכול לספק לך תובנות ייחודיות ולהעשיר את חווית הטיול שלך.
6. שנורקלינג בתקציב נמוך: רוב בתי ההארחה מציעים ציוד שנורקלינג חינם, כולל סנפירים, משקפות ושנורקלים. הקפד לברר לגבי הזמינות של פריטים אלה במהלך השיחות שלך עם מארחי בית הארחה. שנורקלינג מסביב לאיים יכול להיות פעילות מהנה וללא עלות, המספקת לכם הזדמנות לחקור את החיים הימיים התוססים במים הצלולים.
על ידי שמירה על הטיפים האלה, אתה יכול להפוך את המסע שלך דרך האיים המלדיביים לא רק סביר אלא גם מעשיר להפליא.
מתחילים את ההרפתקה בהולהומאלה
ההרפתקה שלנו באיים המלדיביים התחילה עם לילה ראשון ייחודי בהולהומאלה. למה הולהומאלה, אתם שואלים? ובכן, לא היו מעבורות ממשלתיות זמינות, והעלות של סירת מנוע מהירה הייתה מעט גבוהה עבורנו המטיילים בעלי התקציב.
בחרנו ב-Araam Stay ללילה הראשון שלנו, שם השגנו עסקה פנטסטית ב-$35 לזוג. מה זה כלל? חדר מפואר עם כל הדברים החיוניים: מים חמים, מיזוג אוויר, ולא אחד, אלא שני בקבוקי מים חינם. והחלק הטוב ביותר – קפה ללא הגבלה! תאמין לי, זה היה החדר הזול ביותר שזמין, וזו הייתה התחלה נוחה למסע שלנו.
למחרת בבוקר, החלטנו להקל על עצמינו ולקחנו מונית למסוף המעבורת, מה שעלה לנו 100 רופי. בטח, אתה יכול לקחת כמה מוניות וללכת במסלול מסובך יותר כדי לחסוך בסך הכל 10 רופי, אבל בחרנו לחסוך זמן במקום זאת. חוץ מזה, העלות לא הייתה מוגזמת.
כרטיסי המעבורת שלנו למאפושי היו גניבה ב-53 רופי לאדם. בילינו ארבעה ימים מענגים ב-Maafushi, למרות שהיינו עוזבים מוקדם יותר אם חברה אחרת הייתה יוצאת לפני כן.
האי מאפושי
במהלך שהותנו באי מאפושי, התמזל מזלנו למצוא פנינה נסתרת ללינה – Seven Coral. הבטחנו חדר ב-20.80$ בלבד, שהתברר כגניבה מוחלטת. הנה טיפ: בעת ביצוע הזמנה דרך אתר עמותה, היזהרו לאי התאמות במחירים. אם תופיע בלי לנהל משא ומתן, אתה עלול לשלם קרוב יותר ל-$30. למרבה המזל, הצלחנו לקבל את התעריף הנמוך יותר.
החדרים שלנו בסבן קורל היו מענגים, ממוקמים ממש ליד הים, והקבלה החמה כללה מיץ מנגו מרענן וסלסלת פירות מקסימה. פקידת הקבלה לא רק הייתה מסבירת פנים אלא גם מועילה להפליא. בחרנו לבלות כאן לילה אחד, לטבול באווירת האי לפני שנמשיך ליעד הבא שלנו.
אבל ההרפתקה לא פסקה עם הלינה שלנו. גילינו את נרניה, הבעלים של אכסניה מקסימה, שהציעה לנו בנדיבות חדר לשלושה אנשים ב-30$ בלבד. עסקה פנטסטית זו כוללת ארוחת בוקר, גישה לתחנת קפה ותה חינם, ציוד שנורקלינג, סנפירים ומגבות חוף. החדרים היו נקיים ונוחים, מה שהפך את השהות שלנו למהנה עוד יותר.
בכל הנוגע לאוכל, גילינו שמאפושי מציעה מחירים זולים יחסית לאיים המלדיביים. ליהנות מהמטבח המקומי עם טיפ מחזיר אותנו בדרך כלל בסביבות 12-13 ₪ לאדם. לארוחת ערב, בחרנו לקנות ירקות, שימורים, קרקרים ודייסת קוואקר, ויצרנו את הסלטים והדייסה הטעימים שלנו. התברר שהוא לא רק חסכוני אלא גם טעים בצורה מפתיעה.
עבור טיולי יום לאיים סמוכים, אתה יכול בקלות לברר בכל חנות המציעה אטרקציות, שכן המחירים היו אחידים בדרך כלל. ולמרות שמאפושי ידועה בהזדמנויות הצלילה הזולות שלה, החלטנו לדלג על צלילה במהלך שהותנו.
האי גולהי
האי גולהי, גן עדן ציורי, הותיר אותנו נדהמים עם החופים החוליים שלו והמראה הקסום של דולפינים משתובבים ברקע הרחוק. האי מתהדר בנקודה נהדרת לשנורקלינג ממש מול חוף הביקיני, שם מחכים אלמוגים צבעוניים ושפע של דגים. בצד ימין של החוף, קצת יותר רחוק, תמצאו אי חול קטנטן. כאן, תוכלו לשחות או, אם אתם מרגישים הרפתקנים, לשכור קיאק ב-$5 בלבד ולחתור עליו (היזהר, מכיוון שהזרם יכול להיות מעט מאתגר).
עבור הנוסעים עם התקציב, סולט הארבור היא אפשרות פנטסטית לסעודה. הם מציעים אטריות גולי או אורז תמורת 50 רופי בלבד. טעים וקל לארנק!
לאחר יום של חיפושים, חזרנו לעת ערב למאפושי. עם זאת, ההרפתקאות שלנו היו רחוקות מלהסתיים. יצאנו לסיור יום שאורגן על ידי Shadow Palm Maldives, שלקח אותנו למסע מדהים. פגשנו קרני מנטה, כרישים, דגים ענקיים ואפילו דולפינים שובבים. הסיור כלל גם ביקור באי מקומי עוצר נשימה, בו התפנקנו בארוחת צהריים מעוררת תיאבון של אורז טונה וסלט, מלווה במיץ מנגו טעים. גולת הכותרת הייתה ללא ספק ההזדמנות לצלם תמונות מדהימות גם מתחת למים וגם מעל פני השטח.
חלקנו מצאו את הסיור מרגש לחלוטין, בעוד שאחרים הרגישו שחסר בו מידע מפורט על בעלי החיים והסביבה, עם החיסרון הנוסף של מוזיקה רועשת על הסירה. עם זאת, זו הייתה חוויה יוצאת דופן בסך הכל.
בסיום הסיור ירדנו לפולידו, אי מקומי באטול הצהריים, מה שחסך לנו את הטרחה של מסע נוסף. טיפ חשוב למטיילים עתידיים: שאל במהלך הזמנת הסיור אם יש אפשרות לרדת באי אחר בסוף הסיור, מה שעלול לחסוך לך זמן ומאמץ.
העלות של ההרפתקה הבלתי נשכחת הזו הייתה 50$ לאדם, ולמרות שלא התמקמנו על המחיר, אפשר להבטיח תעריף נמוך יותר אם אתם מטיילים בקבוצה.
האי פולידו
לינה באווילה (Evilaa): הבטחנו חדר נוח לשלושתנו באווילה תמורת 30$ בלבד. טמירה ואיברהים, המארחים, היו מסבירי פנים להפליא. הם אפילו סיפקו קרם הגנה ודוחה יתושים חינם לשימוש שלנו. למרות שהחדר אולי לא היה הכי זוהר, הוא היה מרווח והציע הרבה אור שמש בהשוואה לאפשרויות אחרות.
אוכל ב-Fulidhoo: החלטנו לנצל את המטבח ולבשל את הארוחות שלנו. קניות בסופרמרקט שלנו לשלושה אנשים עלו לנו בסביבות 100-115 רופי, מה שמאפשר לנו להכין מנות כמו עדשים, אורז וסלטים כדי לספק את התיאבון שלנו.
שלושת הלילות השלווים והנעימים שלנו ב-Fulidhoo היו בעיקר בשנורקלינג במים צלולים. למרות שהשנירקול לא היה יוצא דופן, החוף השליו והמקומי של האי סיפק מפלט שליו ליום שלם בשהייה ליד הים.
האי Keyhodoo
האי Keyhodoo: הנה, עמדנו בפני החלטה. שקלנו לרדת מהאי Tinhadoo המומלץ ביותר. עם זאת, כשרק שלושה מקומות לינה ב-Tinhadoo והאלה הרשומים באינטרנט נראים יקרים, בחרנו להמשיך ל-Keyhodoo. חשבנו שנבדוק את האפשרויות שלנו ברגע שנגיע לתחנת המעבורת.
ב-Keyhodoo, התארחנו בבית הארחה לינה-קלהו מוראקה תמורת 35 דולר ללילה. החדר שלנו כלל שתי מיטות ומזרן, חדר רחצה מרווח ומרפסת מקסימה עם נוף לים. בית ההארחה התהדר גם במטבח מאובזר במלואו והציע תה חינם. החיסרון היחיד היה המחסור באינטרנט, אבל ראשיד, הבעלים מסביר הפנים, עזר לנו בכך שהקים נקודת גישה. ראשיד, דמות מעניינת שגרה בשוויץ, היה אדם שכיף לעסוק בו. מרוב, אדם חביב נוסף, אפילו לקח אותנו לסיור חינם וחלק איתנו ארוחה כאות תודה על האוכל שבישלנו.
ב-Keyhodoo, שנרקלנו לספינה טבועה, חוויה תת-ימית מהפנטת בה ראינו שני כרישים ושפע של דגים. אנו ממליצים בחום על הסיור, במחיר של $10 לאדם. חוף ביקיני ב-Keyhodoo היה גן עדן לשנורקלינג עם שפע של אזורים שובי לב לחקור, במיוחד בצד השמאלי של החוף, שם שוניות נמשכו עד לרפסודה גדולה. כאן, פגשנו כרישים, קרני נשרים, דגים בשפע, והשמחה הצרופה של שנורקלינג במים הבתוליים הללו.
המקומיים ב-Keyhodoo היו ידידותיים, מסבירי פנים ומעוניינים באמת להפוך את שהותנו לבלתי נשכחת. האי הזה מומלץ מאוד.
העיר מאלה
לינה במאלה: שוב, בחרנו לשהות ב-Araam Stay, אירוח שלושה אנשים עם ארוחת בוקר ב-$55. אמנם לא זול, אבל זו הייתה בחירה מעשית מכיוון שהמחירים במאלה היו גבוהים יחסית. זה גם חסך לנו 10 דולר בהשוואה לנסיעה בסירת מנוע מהירה.
אוכל במאלה: אם אתה מוצא את עצמך במאלה, ישנן מסעדות מקומיות רבות המציעות אפשרויות סבירות בהשוואה לאיים. פנינה אחת כזו נמצאה ליד אולה מאלה. פנו שמאלה בסוף הרחוב, ואז שוב שמאלה עד שתתקלו במסעדה שוקקת מקומיים. כאן תוכלו להתענג על מנה של קארי ואורז תמורת 23 רופי בלבד. אנחנו ממליצים לנסות גם את ה”לחמנייה הצהובה עם ריבה” – זה אולי נשמע יוצא דופן, אבל זה טעים להפליא.
בבוקר, תפסנו מעבורת ל-Rasdhoo תמורת 53 רופי, שלקח בערך שלוש שעות.
האי Rasdhoo
לינה ב-Ras Village: השהות שלנו ב-Rasdhoo הייתה ב-Ras Village, במחיר של 30$ ללילה לשלושה אנשים ללא ארוחת בוקר. למרות שזו הייתה האפשרות הזולה ביותר שמצאנו, היו לה חסרונות. החדר היה מרווח, אבל לא הייתה דלת ממשית שהפרידה בין אזור האמבטיה/מקלחת – רק וילון. ההגדרה הזו לא הייתה נוחה במיוחד. בנוסף, הבעלים נראה מעוניין יותר לדחוף עלינו אטרקציות יקרות, והיה חוסר היענות לדאגות שלנו. בדיעבד, הבנו שאולי שווה לשלם קצת יותר כדי למצוא לינה עם מטבח (כגון Island Escape, עליו שמענו) כדי לשפר את החוויה הכוללת ולחסוך בהוצאות.
אוכל ב-Rasdhoo: האי מציע מספר אפשרויות לסעודה. בחרנו במסעדה בשם Coffee Ole בגלל המחירים הסבירים שלה, אבל לצערנו האוכל לא התאים לנו. אנחנו לא יכולים להמליץ עליו בלב שלם. אולי יש מסעדות אחרות, יקרות יותר באי שמציעות מטבח טוב יותר, אבל לא חקרנו אותן בהרחבה. במקום זאת, בחרנו לקנות חטיפים מהסופר והתפרנסנו מלחם וקרקרים משומרים. הירקות כאן היו גם יקרים וגם לא איכותיים, ואם בכל זאת מחליטים לקנות אותם, כדאי לקלף את המלפפון בגלל הקליפה הלא נעימה שלו.
באופן כללי, ראסהו הותיר אותנו עם רושם קצת לא חיובי. האנשים היו פחות ידידותיים, והאווירה הכללית באי לא תאמה את החוויות הקודמות שלנו באיים המלדיביים.
פעילויות וצלילה: Rasdhoo מציע הזדמנויות צלילה במחיר סביר, אבל החלטנו לוותר עליהן בגלל דלקת אוזניים. למרבה הצער, האי עצמו לא סיפק הנאה רבה, אז אחרי יומיים בלבד, בחרנו לתפוס מעבורת ליעד הבא שלנו.
שנורקלינג: בנימה חיובית, שנורקלינג ב-Rasdhoo היה די יפה. אתה יכול לשנרקל מהחוף, להיתקל במגוון דגים ואפילו כמה כרישים. עם זאת, הזרמים בזמן ההגעה והחזרה הפכו את החוויה מעט מאומצת, אם כי עדיין מהנה.
לאחר יומיים, עלינו על מעבורת מקומית ל-Feridhoo תמורת 22 רופי, יצאנו למסע של שלוש שעות להרפתקה הבאה שלנו.
האי פרידו
לינה ב-The Cast Away Retreat: הלינה שלנו ב-Feridhoo הייתה ב-The Cast Away Retreat, שהציעה תעריף של 30$ ללילה לשלושה אנשים, כולל ארוחת בוקר. ניהלנו שיחת טלפון עם הבעלים, והמחיר הזה סוכם. עם הגעתנו הם היו מוכנים לקבל אותנו במעגן. העבירו לנו את התיקים דרך טוקטוק, ועובד מהבית הארחה ליווה אותנו למקום. כדי להתחיל את השהות הנעימה שלנו, הציעו לנו מגבת קרה קטנה ומרעננת כדי לנצח את החום, יחד עם קוקוס להרוות את צימאוננו.
החדר היה מרווח, כולל מקלחת פתוחה ומרעננת להפליא, מה שהופך את השהות שלנו למהנה למדי. הייתה לנו הזדמנות ליצור אינטראקציה עם אלי, עובד במלון שלקח אותנו לחוף ביקיני. השיחות איתו היו באמת מאירות, שכן שליטתו הטובה באנגלית אפשרה לנו ללמוד הרבה דברים מרתקים על האיים המלדיביים וחוויות חייו.
חוף ביקיני: חוף ביקיני השאיר אותנו ביראת כבוד. הוא השתרע יפה, עם הרבה נקודות מוצלות וקרירות. השביל המוביל לשם היה מוקף בעצים עבותים, שיצר נוף שופע וירוק מהים לחוף. למרות שלא היה הרבה שנורקלינג, והיינו צריכים להיות זהירים מהזרמים, היופי העצום של החוף וההזדמנות להירגע ולקרוא היו מהנים באמת.
אוכל ב-Feridhoo: בדקנו אפשרויות שונות לסעודה באי. קפה עליהא הציע מנת אורז/מוקפץ ב-45 רופי, למרות שמצאנו אותה לא משביעה ולא טעימה במיוחד. Fun Relish סיפקה קפה אספרסו מהמכונה תמורת 20 רופי. התפנקנו גם על עוגת צ’ושה טעימה ומשביעה ב-5 רופי בלבד.
N 6 Beach Cafe הציגו לנו תפריט תיירותי בתחילה, אך לאחר בקשות חוזרות ונשנות למחירים במטבע מקומי, הפיקו תפריט שונה במחירים נמוכים משמעותית. בחרנו לא לסעוד שם, אבל אם תחליטו לנסות, הקפידו לבקש את התפריט המקומי, שכן מחירי התיירים יכולים להיות די גבוהים, במיוחד בתקציב של תרמילאים.
החלטנו לבקש קומקום ולהכין בעצמנו מנות חמות/קווקר, שמצאנו בסופר קרקרים, במקום לאכול במסעדות.
לאחר שני לילות ב-Feridhoo, בחרנו לקחת מעבורת ליעד הבא שלנו. הנסיעה במעבורת עלתה לנו 22 רופי ולקחה שעה אחת בלבד.
האי מתיברי
לינה במתיברי: מצאנו לינה נוחה במתיברי בחדר לשלושה אנשים, שכלל ארוחת בוקר ומטבח לבישול ב-35 דולר ליום. מעניין ששני אנשים יכולים להישאר תמורת 25 דולר בלבד. חוסיין, המארח, היה אדם ידידותי ומסביר פנים שסייע בקלות בכל בקשה. בין אם זה היה מקרר לחדר או גישה למטבח, הוא תמיד היה שם כדי לעזור. האווירה הייתה מענגת, עם גיטרות זמינות לנגינה, והמיקום היה קרוב לחוף התיירותי. ארוחת הבוקר הייתה גולת הכותרת, וכשביקשנו ירקות, חוסיין עשה מעל ומעבר על ידי הכנת ארוחה יחד עם פינוק של פנקייק. בסך הכל, זה היה ההוסטל הטוב ביותר שפגשנו מבחינת השירותים והארוחות.
חוף ביקיני: חוף הביקיני של Mathiveri היה מחזה שכדאי לראות. מחולקת לפינות נוחות שבהן ניתן היה לגשת בקלות למים, היא כללה ערסלים ומיטות במקומות שונים. השחייה לחוף הייתה מעט מאתגרת בגלל הזרמים, אבל על ידי בדיקת זמני הגאות, אפשר היה אפילו ללכת אליו ברגל. רצועת החוף הזו דמתה לתמונות שאתה רואה לעתים קרובות באינטרנט על האיים המלדיביים.
שנורקלינג: לחובבי שנורקלינג, גילינו מקום מצוין. יוצאים לנמל בפינה הצפון מזרחית וממשיכים צפונה לכיוון הים, עוברים בין שיחים גדולים. שם תמצאו דק עץ המוביל למטה למים בצד שמאל ומימין. האזור הזה היה שופע דגים, שוניות, תמנונים ואפילו כרישים. זו הייתה חוויה שווה. בנוסף, אם אתם מגיעים בלילה, האזור מואר היטב עם פנס ומים, מה שמאפשר לזהות כרישים גדולים וקטנים רבים, מה שמספק הזדמנות ייחודית ומרגשת.
בעוד שקיבלנו מחיר גבוה על הצלילה, ומזג האוויר התחיל להיות סוער, החלטנו בסופו של דבר לוותר על הצלילה. עם זאת, נהנינו מהשהייה שלנו ב- Mathiveri בסך הכל שישה לילות. זו הייתה חוויה מדהימה.
האי Ukulhas
אזהרת לינה: השהייה שלנו באי Ukulhas באה עם אזהרה – אנחנו לא ממליצים להישאר בקוימאלה.
למרות זאת בילינו 5-6 לילות באי.
חוף ביקיני: חוף הביקיני של האי היה נרחב, והציע הזדמנויות רבות לשנורקלינג. אתה יכול למצוא מפה בכל פינה של האי המדגישה אזורי שנורקלינג שונים, מה שמקל על הבחירה היכן לחקור. נקודה בולטת אחת הייתה Shark Point, בה ניתן היה לפגוש שפע של כרישים גדולים וקטנים, קרני נשרים וצבי ים בין השעות 1500-1630. הוסבר שיצורים אלה התכנסו במקום הזה מכיוון שדייגים מקומיים נפטרו משאריות דגים שם. בנוסף, Shark Point שימשה כאזור ההטלה שלהם, כאשר כרישים רבים שבקעו לאחרונה הוסיפו למחזה. המראה היה באמת עוצר נשימה, אם כי לא ברור אם הוא נשאר כך כל השנה.
אתגרי מזג האוויר: השהות שלנו באוקולהס הייתה בסימן סערה של יומיים. בתגובה, לקחנו סירת מנוע מהירה בפעם הראשונה בטיול שלנו וחזרנו ללון במאלה, והבטחנו שלא נפספס את הטיסה שלנו למחרת.
למרות החוויות המעורבות, האי Ukulhas הציע רגעים בלתי נשכחים של יופי טבעי ונפלאות מתחת למים.
הישארו מעודכנים לסיפורים נוספים מההרפתקה שלנו באיים המלדיביים בפייסבוק שלנו (:
